של מי הצלחת הזו?

עם איזו צידה אנחנו יוצאים למסע ההורות שלנו?
בדרך כלל מה שמכין אותנו לקראת ההורות הוא ניסיון החיים שלנו.
במובן מסוים זה משמח, כי ניסיון חיים יש לכל אחד.
במבט שני, כשאנחנו בוחנים את ניסיון חיינו, יכול להיות שנגלה שם
חוויות\ דפוסי התנהגות\ דפוסי חשיבה שדווקא לא היינו ממהרים לצייד בהם את המדריך
של נפש חדשה בעולם, ובטח שלא של הילד שלנו.

אחד המקומות שמולם הורים מוצאים את עצמם נבוכים הוא זירת שולחן האוכל.
זירה? כן, זירה. כי לפעמים הסיפור של האוכל, שאמור להיות כל כך פשוט,
הולך ומסתבך, וגדל למימדי זירת התגוששות ואפילו זירת קרב.
אנחנו מוזנים מכל כיוון אפשרי באמיתות מוכחות לגבי טיב התזונה שראוי
שהורה אוהב ומתפקד יעניק לילדיו, לגבי הצורך בגבולות, לגבי חינוך לאורח חיים מסוים
שייטיב עם היצור הקטן שאנחנו אחראיים על בריאותו-
ואל מול כל האמיתות הללו עומד לעיתים רבות… היצור הקטן.
או יותר נכון לומר- חשקיו ומאוויו של אותו יצור קטן,
שכבר הבין דבר או שניים על טעם ועל ריח ואולי גם על יחסים עם יצורים גדולים.
ההרצאה עוסקת בסוגי הבעיות שיכולות להתעורר סביב אוכל במרחב המשפחתי,
בנקודת המוצא שכדאי לנו לבסס כדי להימנע מהבעיות הללו,
על איך לאפשר לילד\מתבגר לבנות מערכת יחסים בריאה עם האוכל ועם הגוף שלו,
ועל הקשר בין מערכת היחסים עם האוכל לשאר מערכות היחסים בבית.

על מה לא נדבר?
לא נדבר על מה בריא
לא נדבר על מה משמין
לא נדבר על אוכל טוב ואוכל רע
וננסה לעקור את המושגים “מותר” ו”אסור” מהמטבח הביתי.