לאכול בשלום

 ואני המפתחת של השפה שנקראת שלום עם הגוף והאוכל.
בהכשרתי אני פסיכותרפיסטית גופנית ועוסקת בטיפול באכילה רגשית ודימוי גוף, ומורה מוסמכת ליוגה ויוגה תרפיה.

בתור נערה גדלתי בתחושה שהגוף שלי לא יפה כמו שהוא, ושאני חייבת לשלוט באכילה שלי כדי לשנות אותו. ביליתי את שנות ההתבגרות שלי באימוץ של פרקטיקות שונות של דיאטות ושליטה באוכל ובגוף, וצברתי כמויות ידע אדירות על ערכים תזונתיים, שריפת קלוריות, ותפריטי אכילה- כל מה שהיה בשוק. 

ולמרות כל הידע הזה, לא הצלחתי להתמיד או לשלוט באכילה שלי לאורך זמן. 

הייתי סטודנטית צעירה לקולנוע, כתבתי וביימתי סרטים וקצרתי הצלחות בפסטיבלים בינלאומיים, אבל למרות כל אלה- השליטה באכילה שלי העסיקה אותי 24/7 והתייסרתי מכישלון לכישלון.

לא הצלחתי להבין איך יכול להיות שאני לא מפצחת את הדבר הזה.

אני זוכרת את היום שבו עברה בי מחשבה שאם הייתי לוקחת את כל האנרגיה שהשקעתי בעיסוק בגוף ובאוכל ועושה איתה משהו טוב- הייתי יכולה לנהל קמפיין הצלה למדינה שלמה באפריקה.

ההבנה הזאת טילטלה אותי, וברגע הזה משהו בי התעורר. 
החלטתי שלא עוד-
אני לא אמשיך לעשות את אותו דבר ולצפות לתוצאות חדשות.

יצאתי לחפש דרך חדשה, וגיליתי את גישת ה NON DIET. 
ההתחלה היתה כמו התאהבות: סופסוף לא דיברו איתי בקלוריות ונקודות, והתחילו לדבר איתי על תחושות, רגשות, סיבות והרגלים.

זו היתה תחילתו של מסע, שבמהלכו גיליתי את עולם הגוף, התנועה, הרוח והנפש.
היחסים עם האוכל הלכו ונפרמו, והשפה שדיברתי עם הגוף שלי הפכה לרכה יותר ויותר.
באופן הפוך לחלוטין ממה שהתרגלתי אליו בשפת הדיאטה- 
גיליתי שדווקא הגמישות, ולא הנוקשות, היא זו שמשחררת אותי מהחשקים.
האכילה שלי נהייתה פשוטה, גיליתי שאני זקוקה לכמויות קטנות יותר באופן דרסטי ממה שהייתי רגילה,
נהניתי ממפגשים חברתיים בלי לחשוב על אוכל, ואפילו גלידות שהגיעו למקרר נשכחו שם למשך חודשים…

(אם כמה שנים לפני כן מישהו היה אומר לי שיום אחד אני אשכח שיש לי בן אנד ג'ריס במקרר הייתי צוחקת בביטול ואומרת שאין מצב שזה יקרה בגלגול הזה..)

השינויים שקרו לי גרמו לי להכיר בעוצמות של הנפש והחיבור לגוף, ולקחו אותי לעזוב את תחום הקולנוע וללכת ללמוד מקצועות טיפוליים. 
הוכשרתי כמטפלת ביוגה תרפיה ולאחר מכן כפסיכותרפיסטית בגישת האקומי- המבוססת גוף וחוויה.

אני אישה של מפות, של שפה ושל המשגה. ככל שהדרך התקדמה והמפות נפרשו בפניי, התעוררה בי התשוקה ללמד ולהדריך בדרך הזאת עוד נשים, ולאפשר לשפה המיוחדת שהתפתחה בתוכי להתרחב ולהדהד בעולם.

לפני 14 שנים נפתחה הסדנה הראשונה ומאז לימדתי מאות נשים את הדרך.

השפה של שלום עם הגוף והאוכל הולכת ומתפתחת עם השנים, יחד עם ההתפתחות והלמידה שלי, וכוללת בתוכה שילוב של דיסיפלינות מעולמות הגוף והנפש, חקר התודעה והמוח, ומחוויותי כאמא ובת, בעולם שבו ההעברה הבין דורית היא אחד מהכוחות הגדולים הפועלים על עיצוב ההתנהגות והדרך.

זאת שפה חיה, ואני אוהבת, פשוט אוהבת, ללמד אותה, לפתח אותה, ולהיות עדה ליופיין של נשים, כשהן מתמסרות לתהליכי שינוי, לרכות שנפתחת, לשמחה, לתובנות, ולגמישות שנכנסת לחיים .